#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כח. דבר שכתוב בתורה והוא חוק לעובדי כוכבים. באיזה אופן 1) לכו""ע אסור 2) לכו""ע מותר 3) מחלוקת? "	"כתבו התוס' (ד""ה ואי) :<br>1) אם הוא חוק לעבודת כוכבים.<br>2) אם הוא חוק הבל ושטות שלהם.<br>3) מצות הנהרגין לרבנן בסייף דכיון דכתיב הריגה באורייתא אגן לא גמרינן מינייהו, לרבי יהודה בקופיץ דסייף אינו כתוב בפסוק אלא לשון הריגה ויש לקיימו בקופיץ כיון שחוק העכו""ם להרוג בסייף."	עבודה זרה תוס' יא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כט. תניא בבהמת המלכים עיקור שיש בה טריפה אסור 1) מה פי' אסור 2) האם מותרת בהנאה 3) מדוע אינו עובר משום בל תשחית ומשום צער בע""ח? "	"1) לרש""י אסור לגרום לבהמה טהורה טריפות בידים. לתוס' (ד""ה עיקור) אסור באכילה.<br>2) רש""י כתב שאין סופו ליהנות ממנה <sup>ח</sup>. לתוס' מותרת בהנאה וכן איתא בתוספתא.<br>3) כתבו התוס' (ד""ה עוקרין) דאין עוברים משום בל תשחית כיון דלכבודו של מלך עושים כן אין כאן השחתה, ואין עוברים משום צער בע""ח דכבוד המלך הוא כבוד לכל ישראל ואתי כבוד רבים ודחי צער בע""ח.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ח.  ובמהדורת שוטנשטין בהערה  27  הביא מחלוקת בהבנת דברי רש""י , אם כוונתו שאסור בהנאה או שכוונת ו שאסור באכילה או שכוונתו שיש איסור כללי להטריף כל בהמה ואפילו בהמה שאסורה בהנאה.</span>"	עבודה זרה יא. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ל. בעא מיניה רשב""ל מר""ח עטלוזא של עזה מהו 1) איך מדובר ומה הסתפקו 2) כיצד נפשט מכך שבצור ישראל ועכו""ם שופתים שתי קדירות על כירה אחת? "	"1) רש""י פירש שעטלוזא היה השוק של עזה והויא חוץ לעיר וסמוך לה מאד והסתפקו אם מותר לשאת ולתת עם בני עטלוזא ביום איד של בני עזה או לא. והיינו לאביי האם חוששים שדמי ע""ז בידו, לרבא מיירי שידוע שהדמי ם לקח מתיבתו והספק הוא האם חוששים שהאי עובד כוכבים שייך בתר בני תוכה והישראל עושה עמו מסחר ביום אידו, ולרבה בר עולא ביום אידו ודאי אסור והספק בג' ימים לפני יום האיד.<br>והתוס' (ד""ה עטלוזא וד""ה דכוותה) כתבו שרשב""ם פירש שעטלוזא הוא שם עבודת כוכבים שמחוץ לעזה ועובדים אותה בני המגרש שמחוץ לעזה יום א' בשנה והסתפק אם מותר לשאת ולתת עם בני עזה ביום איד שחוצה לה. ולר""י לאביי מיירי הכא ביריד שהוא קבוע לקנות תשמישי ע""ז וצרכיה ולא יום איד הוא והסתפק אם הדמים מותרים, ולרבא ולרבה בר עולא אין היריד עשוי לכך והסתפקו משום יום אידם או משום לפני אידיהם.<br>2) לאביי כמו שבצור לא חששו לאיסור דאורייתא שהעכו""ם הכניס נבילה לקדירת ישראל ה""נ לא חששו כאן משום דמי עבודת כוכבים, לרש""י שנאסרו משום תקרובת ולר""ת משום חליפי ע""ז שהוקצו לע""ז. לרבא כמו שבצור לא חששו לאיסור דרבנן שנתן הישראל לעכו""ם לבשל לו ועבר על בישולי עכו""ם כך לא חששו שסחר עם העכו""ם ביום אידו. לרבה בר עולא שכמו שלא חששו בצור לצנורא שנתזה מתוך קדירת העכו""ם לקדירת ישראל משום שאיסור קל הוא, ראשית דלא שכיח ועוד שבטל ברוב, כך לא חששו שעבר על מסחר עם עכו""ם לפני אידיהם."	עבודה זרה יא: - יב. ותוס'		
